פעילויות אנושיות
פליטת רכב: זהו מקור משמעותי לחנקן דו חמצני. שריפה לא מלאה של דלק במהלך הובלה מייצרת כמויות גדולות של חנקן דו חמצני. ריכוזי החנקן הדו-חמצני גבוהים במיוחד בשעות שיא התנועה או באזורים צפופים עקב תנועת כלי רכב צפופה ופליטות גבוהות.
ייצור תעשייתי: תהליכים תעשייתיים רבים, כגון ייצור כימי, ייצור חשמל וייצור פלדה, משחררים כמויות גדולות של חנקן דו חמצני. תחנות כוח-פחם, בתי זיקוק לנפט, מפעלי מלט, מפעלים לייצור חומצה חנקתית ודשני חנקן, וייצור חומרי נפץ הם כולם מקורות עיקריים לפליטת דו תחמוצת החנקן. פעילויות תעשייתיות אלו כוללות בדרך כלל בעירה בטמפרטורה- גבוהה או תגובות כימיות המייצרות חנקן דו חמצני.
חשיפה תעסוקתית: עיסוקים מסוימים, כגון ריתוך לפיצוץ אצטילן, ציפוי אלקטרוני, ניקוי מתכות וכרייה, עלולים גם הם לחשוף אנשים לחנקן דו חמצני. החומרים או התהליכים המשמשים בפעילויות תעסוקתיות אלה עלולים ליצור חנקן דו חמצני.
תהליכים טבעיים
ברק: במהלך סופות רעמים, השדה החשמלי החזק ביותר באוויר קורע את מולקולות האוויר, מה שהופך אותן למוליכות. זרם הברק מייצר כמות גדולה של חום, הגורם למרכיבי האוויר המיוננים כבר חנקן וחמצן להתאחד ולייצר חנקן דו חמצני. למרות שכמות החנקן הדו-חמצני המופקת בתהליך טבעי זה קטנה יחסית, בתנאים מסוימים, כמו באזורים עם סופות רעמים תכופות, היא יכולה להעלות משמעותית את ריכוז החנקן הדו-חמצני המקומי.
התפרצויות געשיות: במהלך התפרצויות געשיות, מאגמה וגזים בטמפרטורה- גבוהה נפלטים אל פני השטח, המכילים כמויות גדולות של תחמוצות חנקן, כולל חנקן דו חמצני. תחמוצות חנקן אלו מתפזרות לאטמוספירה יחד עם אפר וולקני וגזים, ומשפיעות על הסביבה הסובבת.
שריפות יער: בזמן שריפות יער, צמחייה בוערת מייצרת כמויות גדולות של עשן המכיל חומרים מזיקים שונים, כולל חנקן דו חמצני. עשן זה לא רק מזהם את האוויר אלא יכול גם לפגוע במערכות אקולוגיות.
